בקצרה: יבואן שמזמין בדולרים ומשלם בעוד 60 או 90 יום חשוף לשינוי בשער. עסקת אקדמה בבנק נועלת את השער מראש, אופציה מגינה תמורת פרמיה, וחשבון דולרי עוזר למי שיש לו גם הכנסות במט"ח. לפני כל הזמנה גדולה, חשבו כמה אגורות שער יחסלו לכם את הרווח.
רוב היבואנים הקטנים מתמחרים סחורה לפי השער ביום ההזמנה. הספק בסין שולח חשבונית בדולרים, התשלום יוצא אחרי שהמכולה נוחתת, ובינתיים השער זז. אף אחד לא הבטיח שהוא יזוז לטובתכם.
קראו גם: חוק מוסר תשלומים לא יציל אותך משוטף פלוס 90, אם חתמת · פתחתם חברה בע"מ והחתמתם על ערבות אישית. הגנתם על עצמכם מכלום · ביטוח מטען ימי: למה יבואנים קטנים מוותרים עליו וכמה עולה להם הטעות
חשבון של 90 יום
הנה דוגמה מספרית להמחשה. יבואן מזמין סחורה ב-100 אלף דולר. ביום ההזמנה השער 3.70, כלומר עלות של 370 אלף שקל. הוא מתכנן למכור את המשלוח ב-460 אלף שקל, ויש לו עוד 60 אלף שקל של הובלה, מכס ושכר. רווח מתוכנן: 30 אלף שקל.
אחרי 90 יום השער 3.90. עכשיו הסחורה עולה 390 אלף שקל. הרווח יורד ל-10 אלף. שני שלישים מהרווח נמחקו בלי שהעסק עשה שום טעות תפעולית.
זה המקום שבו תזרים המזומנים מתחיל לחרוק. המחיר ללקוחות כבר פורסם, ולהעלות אותו באמצע עונה זה לאבד הזמנות.
שלושה כלים, ומה כל אחד עולה
אקדמה זה לא הימור
יש בעלי עסקים שנמנעים מעסקת אקדמה כי "אולי הדולר דווקא יירד". זו בדיוק נקודת המבט ההפוכה. המטרה היא לא לנחש את השוק, אלא לדעת היום מה תהיה העלות. שער האקדמה שהבנק מציע הוא לא תחזית שלו. הוא נגזר בעיקר מהפרש הריביות בין השקל לדולר.
כשהריבית בישראל נמוכה מהריבית בארה"ב, שער האקדמה לדולר יוצא נמוך מעט מהשער היציג באותו יום. כשהמצב הפוך, הוא גבוה יותר. בכל מקרה מדובר בהפרש של אחוזים בודדים בשנה, לא בהימור על כיוון השוק.
מי שנועל שער ומפסיד כשהדולר יורד לא עשה עסקה גרועה. הוא קנה ודאות. מתמחרים לפי השער הנעול, ואז המחיר ללקוח והרווח ידועים מראש.
לפני שפונים לבנק
- חשבו את נקודת השבירה: באיזה שער הרווח על המשלוח מגיע לאפס
- ודאו שיש לכם מסגרת אשראי לעסקאות מט"ח, כי הבנק דורש בטחונות גם לאקדמה
- תאמו את תאריך העסקה לתאריך התשלום בפועל, לפי תנאי האספקה מול הספק
- בקשו הצעת שער מיותר מבנק אחד, הפערים בעמלות ובמרווח משמעותיים
- גדרו חלק מהסכום, לא בהכרח הכול, אם אין ודאות בכמות
הנקודה השלישית קשורה ישירות לחוזה. תנאי האספקה קובעים מתי עוברת הבעלות ומתי משלמים, וגידור שמתוזמן לתאריך הלא נכון מחייב הארכה ועלות נוספת.
ועוד משהו. סחורה שיושבת חודשים במחסן מאריכה את זמן החשיפה. כשהמלאי מסתובב לאט, הכסף שתקוע במלאי חשוף גם לשער של ההזמנה הבאה, כי אתם מתמחרים מלאי ישן מול עלות חדשה. רקע על העיקרון הכללי יש בערך גידור סיכונים בוויקיפדיה.
לפני ההזמנה הבאה, פתחו גיליון, רשמו את השער שבו הרווח מתאפס, והתקשרו לבנקאי עם המספר הזה ביד.
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם
- חוק מוסר תשלומים לא יציל אותך משוטף פלוס 90, אם חתמת
- פתחתם חברה בע"מ והחתמתם על ערבות אישית. הגנתם על עצמכם מכלום
- ביטוח מטען ימי: למה יבואנים קטנים מוותרים עליו וכמה עולה להם הטעות
- עסק רווחי שקורס: למה תזרים מזומנים חשוב יותר מהרווח בדוח
- המלאי במחסן הוא לא נכס, הוא הכסף שלכם שמתקרר
- שלוש אותיות שקובעות מי משלם על המכולה: המדריך לתנאי אספקה
