בקצרה: חוק מוסר תשלומים לספקים קובע ברירת מחדל של 45 יום בעסקאות בין עסקים פרטיים, אבל הצדדים רשאים להסכים על תנאי אחר בחוזה. ברגע שחתמתם על שוטף פלוס 90, זה התנאי שמחייב, והחוק לא עוזר.
הרבה בעלי עסקים קטנים מכירים את הכותרת ולא את הסעיף. הם מניחים שיש בישראל תקרה חוקית לתנאי תשלום, ושלקוח גדול לא יכול למשוך אותם מעבר לחודש וחצי. ההנחה הזו נכונה חלקית, והחלק הלא נכון הוא זה שעולה כסף.
קראו גם: פתחתם חברה בע"מ והחתמתם על ערבות אישית. הגנתם על עצמכם מכלום · ביטוח מטען ימי: למה יבואנים קטנים מוותרים עליו וכמה עולה להם הטעות · עסק רווחי שקורס: למה תזרים מזומנים חשוב יותר מהרווח בדוח
החוק, תשע"ז 2017, מבדיל בין סוגי לקוחות. גוף ציבורי מחויב לשלם בתוך 30 יום ממועד קבלת החשבונית. רשות מקומית מקבלת 45 יום. בעסקה בין שני עסקים פרטיים ברירת המחדל היא 45 יום מסוף החודש שבו הוגשה החשבונית, וכאן מופיעה המילה הקריטית: אלא אם הוסכם אחרת.
מה עולה לכם כל חודש של אשראי
חשבונית של 100,000 שקל בתנאי שוטף פלוס 90 נפרעת בפועל כ-120 יום אחרי שסיפקתם. אם מסגרת האשראי שלכם מתומחרת ב-8% לשנה, המתנה כזו עולה לכם כ-2,600 שקל על עסקה אחת. על מחזור של שלושה מיליון שקל בשנה מדובר בעשרות אלפי שקלים שנעלמו מהרווח התפעולי בלי שאף אחד בחן אותם.
ההוצאה הזו לא מופיעה בדוח רווח והפסד כשורה נפרדת. היא מתחבאת בהוצאות מימון, וזה בדיוק מה שמונע מבעלי עסקים לקשור בין תנאי התשלום שחתמו עליהם ובין המצוקה בסוף החודש. עסק רווחי יכול לקרוס בלי שהרווחיות השתנתה בשקל.
איפה התנאי נקבע בפועל
לא בחוזה. בהזמנת רכש. ברוב החברות הבינוניות והגדולות תנאי התשלום מודפסים בתחתית טופס ההזמנה, וברגע שאישרתם את ההזמנה במייל, הסכמתם להם. זו הסיבה שכדאי לקרוא את הטופס ולא רק את המחיר שמופיע בראשו.
הנקודה השנייה היא מועד הקליטה. חברות רבות מודדות את השוטף מהרגע שהחשבונית נקלטה במערכת הכספים, לא מהרגע ששלחתם אותה. חשבונית שנשלחה ב-29 בחודש ונקלטה ב-3 בחודש הבא מאחרת בחודש שלם. שלחו בתחילת החודש וודאו קליטה בכתב.
- בקשו מקדמה של 30% בעסקה ראשונה עם לקוח חדש, זה גם מסנן לקוחות בעייתיים
- הכניסו לחוזה סעיף ריבית פיגורים מפורש, בלעדיו הגבייה מסתמכת על הליך משפטי
- תמחרו תנאי תשלום ארוכים כתוספת מחיר, 2% עד 3% על כל 30 יום נוספים
- בדקו דוח חברה ברשם לפני שאתם נותנים אשראי מעל 50,000 שקל
- עצרו אספקה בחשבונית שנייה שלא שולמה, לא בחמישית
הכלים שעובדים כשהלקוח גדול מכם
מול לקוח שמחזיק 40% מהמחזור שלכם, התעקשות על שוטף פלוס 30 מסוכנת. במקרים כאלה עובדים על ניכיון חשבוניות, שבו גוף מימון מעמיד לכם את הכסף תוך ימים תמורת עמלה של בין 0.8% ל-2% לחודש. העלות מוחשית, והיא עדיפה על מסגרת שנגמרת.
אפשרות שנייה היא ביטוח אשראי לקוחות, שמכסה חדלות פירעון של הקונה. הוא לא מקצר את תנאי התשלום אבל מוריד את הסיכון שהחשבונית לא תיפרע כלל. מי שחתם גם על ערבות אישית מול הבנק צריך להבין שחשבונית שלא נפרעה מגיעה בסוף אל החשבון הפרטי שלו.
והכלי הזול ביותר הוא פשוט למכור פחות מראש. מלאי שיושב במחסן ונמכר בתנאי שוטף פלוס 90 הוא כסף שהוקפא פעמיים, קודם במדף ואחר כך בחשבונית.
הגדרות ההון החוזר והיחס בין ימי לקוחות לימי ספקים מוסברות בערך הון חוזר בוויקיפדיה.
הוציאו הערב את שלוש הזמנות הרכש הגדולות שלכם וחפשו את שורת תנאי התשלום. אם מצאתם שם מספר שלא ידעתם עליו, זה הסעיף שתנהלו עליו משא ומתן בחידוש הבא.
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם
- פתחתם חברה בע"מ והחתמתם על ערבות אישית. הגנתם על עצמכם מכלום
- ביטוח מטען ימי: למה יבואנים קטנים מוותרים עליו וכמה עולה להם הטעות
- עסק רווחי שקורס: למה תזרים מזומנים חשוב יותר מהרווח בדוח
- המלאי במחסן הוא לא נכס, הוא הכסף שלכם שמתקרר
- שלוש אותיות שקובעות מי משלם על המכולה: המדריך לתנאי אספקה
- המשלוח הימי ה"זול" הוא הטעות היקרה של יבואנים קטנים
